מה יותר חשוב- חוויה או זכרון?

או: מי אני?

הנה תרגיל מחשבתי שיעזור לך למצוא את התשובה.

בספר "על הדברים החשובים באמת" דן ד"ר חיים שפירא בסוגיות פילוסופיות על זמן, זכרון וזהות העצמי, ומציע את התרגיל המחשבתי הבא:

קחו דף לבן ועט והקציבו לעצמכם כ-4 שעות כדי לתכנן את סוף השבוע הנפלא ביותר שאתם מסוגלים לדמיין. בסוף השבוע הזה אתם יכולים לשלב את כל מה שמשמח אתכם ועושה אתכם מאושרים. התפרעו.

בחלוף 4 השעות יאסוף מישהו את הדפים ויציע לכם לבחור בין שתי חלופות:

1. לעשות את כל מה שכתבתם בדף, אבל אחרי שהחוויה תסתיים לא תזכרו ממנה שום כלום.

2. לא תעשו שום דבר מהכתוב בדף, אבל תקבלו גלולה מיוחדת, כתומה עם פסים ירוקים, ואחרי שתבלעו אותה, כל מה שהיה כתוב בדף יופיע בזכרונכם לפרטי פרטים. הרגשות, התמונות, הריחות, הטעמים, האנשים- תזכרו הכל בבהירות ובאופן מושלם.

מה תבחרו? (מומלץ לחשוב על זה רגע לפני שממשיכים בקריאה ;))

שפירא מספר שהוא הציג את התרגיל הזה לאנשים במשך שנים רבות ושכמעט תמיד מעדיפים הנשאלים את האפשרות השניה- את הזכרון על פני החוויה.

הוא מספר גם על בחור אחד, יוצא דופן, שאמר שיעדיף את החוויה על פני הזכרון. אחרי שתהה על התשובה הלא צפויה של ההעדפה לחוות על פני לזכור, נזכר שפירא כי מדובר בגבר ולכן הוסיף פרט קטן: "גם היא לא תזכור דבר מכל מה שהיה", והבחור שינה את דעתו מיד ובחר באפשרות השניה- הזכרון.

הקריצות ההומוריסטיות של שפירא מצליחות להקליל אפילו ספר מלא ברעיונות פילוסופיים שנכתב ע"י ד"ר למתימטיקה.

שפירא מציין כי תוצאות התשאול הזה מחזקות את דבריו של ג'ון לוק שאמר שהאדם הוא רצף של אוסף הזכרונות שלו. זוהי דרך מעניינת לענות על השאלה "מי אני?" אז.. האמנם? האדם הוא אוסף זכרונותיו?

מוגש כחומר למחשבה ✨