או: הקסם שבדברים הקטנים
היום היה לי יום ממש טוב, למרות שלא קרה בו שום דבר מיוחד!
היה לי יום טוב כי הבת שלי הצחיקה אותי בבוקר,
היה לי יום טוב כי הגעתי לתור שלי במרפאה בזמן למרות הפקקים והחניה המאתגרת,
היה לי יום טוב כי הצוות במרפאה היה אדיב ונעים,
היה לי יום טוב כי צעדתי קצת בעיר, עצרתי לקנות פירושקי ובאבל תי והיה לי טעים,
היה לי יום טוב כי מזג האוויר חייך אלי והאוויר היה צלול ונקי,
היה לי יום טוב כי עמדתי בנתיב הלא נכון בכביש ונהגת אדיבה סימנה לי שאני מוזמנת להשתלב,
והאמת היא, שלפעמים זה כל מה שצריך כדי שיהיה יום טוב!
הדברים הקטנים והיומיומיים האלה קורים לנו כל הזמן,
אנחנו רק צריכים לשים לב אליהם כדי לעזור להם לשנות את הפרשנות שאנחנו נותנים ליום הרגיל שלנו-
ליום ממש טוב.
יום טוב הוא יום שגרתי, שבו שמנו לב לדברים שעושים לנו כיף קטן בלב, בגוף או במחשבות.
יום טוב לא חייב להיות יום של אירוע מיוחד או יום של זכייה בלוטו.
אם נתלה את הימים הטובים שלנו באירועים החד פעמיים האלה, נפסיד כל כך הרבה ימים טובים בדרך!
בספר "ימי שלישי עם מורי", מתאר מיץ' אלבום את התקופה האחרונה בחיו של המורה הרוחני שלו ואת השיעורים שלמד ממנו בתקופה הזאת.
מיץ' שואל את מורי לתאר את היום האידיאלי בעיניו, וכך הוא עונה: "הייתי קם בבוקר, מתעמל, אוכל ארוחת בוקר נפלאה של לחמניות מתוקות ותה, יוצא לשחות, וארחכך מזמין את החברים שלי לבוא לארוחת צהריים נחמדה.
הייתי מזמין אותם אחד אחד או שניים שניים כדי שנוכל לשוחח על המשפחות שלהם, על הבעיות שלהם, לדבר על המשמעות שלנו זה לזה.
ואז הייתי רוצה לצאת לטיול, בגן עם כמה עצים, לראות את הצבעים שלהם, להביט בציפורים, לספוג את הטבע שלא ראיתי כל כך הרבה זמן.
בערב, נלך כולנו למסעדה עם פסטה נהדרת, אולי יהיה איזה ברווז-אני אוהב ברווז- ואז נרקוד כל הלילה.
אני ארקוד עם כל בני הזוג הנהדרים ביותר שיש, עד שאתמוטט.
ואז אני אלך הביתה ואישן שינה עמוקה ונהדרת".
"זה הכל?" שואל מיץ'
"זה הכל.", עונה המורה.
זה היה כל כך פשוט. כל כך בינוני. בעצם, התאכזבתי קצת.
חשבתי שהוא יטוס לאיטליה או יסעד עם הנשיא או ישחק על חוף הים או ינסה את כל הדברים האקזוטיים שיעלו בדעתו.
אחרי החודשים הרבים האלה שבהם שכב שם, בלי יכולת להזיז רגל או כף רגל - איך הוא יכול למצוא שלמות בכזה יום ממוצע?
ואז הבנתי שזהו עצם העניין."
אחד מתגילי הדמיון המודרך שאני עושה עם אנשים שאני מלווה, לוקח אותם אל תוך יום אידיאלי בחייהם.
פעם אחר פעם אני נוכחת לגלות שמה שאנשים רוצים באמת, הם ימים שגרתיים שמתקיים בהם קצב נכון, חיבור לטבע, חיבור לאנשים יקרים לליבם, תחושת משמעות והנאות קטנות שמשובצות לאורך היום כמו אבני חן נוצצות.
היופי בהבנה הזאת הוא שהטוב הזה תמיד סביבנו, במינון זה או אחר, ואם רק נפנה את תשומת הלב נוכל להעריך ולהינות ממנו הרבה יותר.
אז.. איך עושים את זה?
הנה שלוש דרכים:
מתמקדים בטוב היום יומי במקום לתלות את האושר שלנו באירועים חד פעמיים.
מתרגלים הכרת תודה- תרגול מתמשך של הכרת תודה מאפשר לנו להבחין בדברים הטובים- גם הגדולים (בריאות, משפחה, תחושת משמעות) וגם הקטנים (קפה טעים, גל של רמזורים ירוקים, מזג אוויר נעים) שנוכחים בחיינו. עוד על הכרת תודה ניתן לקרוא כאן.
יוצרים רגעים טובים קטנים לאורך היום- מקפידים ליצור עבור עצמנו רגעים של חיבור עם אנשים שיקרים לליבנו, ארוחה טעימה ומזינה או אימון כושר שמטיב עם הגוף הנפש.
אז מה הופך את היום שלך ליום טוב?