או: הפער יודעים עושים
אנחנו חיים בעידן של שפע.
אנחנו יכולים למצוא בקלות את הצעדים הפשוטים כדי להגיע לכל מטרה שעולה על רוחנו.
10 צעדים כדי לטיפוח הגוף והבריאות
10 צעדים לשיפור ההורות
10 צעדים לבטחון כלכלי
10 צעדים ליצירת הכנסה פסיבית
10 צעדים לגלות את היעוד שלך
וככה זה ממשיך..
והאמת, שיש יותר מ 10 צעדים. יש גם מאמרים, מחקרים, ספרים, הרצאות, קהילות, בלוגים, פודקאסטים.. מה שתרצו! תנו נושא שאתם רוצים לשפר בחייכם ואפנה אתכם לרשימה ענקית של מקורות.
מה הבעיה עם זה?
האשמה והביקורת העצמית כשאנחנו יודעים כל כך הרבה ועושים "כל כך מעט".
האשמה על זה שהנה, האכילו אותי בכפית, אמרו לי בדיוק מה לעשות, אז למה אני לא עושה את זה?!
מה הבעיה שלי לשתות שני ליטר ביום, לצעוד בחוץ 3 פעמים בשבוע ולאכול סלט עם כל ארוחה? זה כל כך פשוט! רק למלא אחרי ההוראות!
נשמע מוכר?
אז באתי להגיד שהבעיה היא לך בך.
הפער בין מה שאנחנו יודעים למה שאנחנו עושים נעוץ בכך שהגישה שלנו לידע היא קלה ומיידית. הידע בעידן המודרני זמין לכל דורש בקלות ובמהירות. הצעות מה לעשות כדי להשתפר בכל תחום שעולה על דעתך, נמצאות ממש כאן בכף ידך, במכשיר הזה, שהפך להיות המח השני שלנו, שזוכר עבורינו במסירות נתיבי נסיעה, פרטי קשר של חברים ויכול גם לתת לנו תשובה לכל שאלה תוך שניות בודדות.
איך זה הגיוני לצפות מעצמך ליישם את כל העצות האלה? נהדרות ככל שיהיו, הן פשוט רבות מידי! יש כל כך הרבה דברים קטנים שאפשר לעשות כדי לשפר את הבריאות, את מערכות היחסים, את השינה, התזונה, את הקריירה, את הנטוורק, את המצב הפיננסי, את האווירה בבית, את עיצוב הבית, את הרגלי הקנייה, שאנחנו משקיעים עוד ועוד זמן ואנרגיה בלקרוא את העצות הנהדרות, להנהן בהסכמה ולעבור לכתבה הבאה..
והאם באמת כדאי להשקיע בלשפר הכל? את כל תחומי החיים כל הזמן? הרי תהליכי השיפור הם אינסופיים. לא באמת נגיע למצב שבו הבריאות שלנו איתנה וגם מערכות היחסים בשיא: הזוגיות מושלמת, הילדים פשוט מופלאים וחוג החברים עוטף וזמין וממלא בתחושת קרבה ואהבה ללא תנאי, וגם הקריירה פורחת וגם המצב הכלכלי הוא הכי טוב שיכול להיות וגם הבית מעוצב בטוב טעם וגם השגרה דופקת כמו שעון שוויצרי וגם אנחנו רעננים ושמחים בכל בוקר וגם.... אפשר להמשיך עוד ועוד..
תמיד יהייה תחום מסוים, אספקט מסוים בחיינו שהוא עוד לא. עוד לא איפה שהיינו רוצים שהוא יהיה- וזה בסדר!
לא הכל צריך לשפר. לכל אחד יש תחומי חיים מסוימים שהם "רק" בסדר. שאפשר יותר, אבל זה לא בוער מספיק, לא גרוע מספיק, לא מפריע מספיק, לא חשוב מספיק. אז אולי במקום לחכות שהכל יהיה מושלם כדי להיות מרוצים, אפשר פשוט להינות ממה שיש עם ידיעה עמוקה, שככה זה אמור להיות. לא מושלם.
אז מה עושים עם זה?
מפתחים מודעות- היו מודעים לפער בין הידע שזמים בכמות עצומה לבין היכולת שלנו ליישם- המודעות היא הצעד הראשון. היו מודעים לכך שלא יתכן שתיישמו כל מה שאתם לומדים, כי הידע הוא עצום ונרחב, ואתם איש או אישה אחד/ אחת עם 24 שעות ביום.
מתקדמים בצעדים בודדים וקטנים- בחרו צעד קטן בתחום אחד שבו תרצו להשתפר ותרגלו אותו לאורך זמן. עד שהוא יטמע כהרגל, הוא כבר לא ידרוש הרבה תשומות ואנרגיה ותוכלו לבחור את הצעד הבא. שימו לב שהרבה צעדים קטנים בהרבה תחומים שקולים לצעד אחד גדול.
מחליפים ביקורת עצמית בחמלה עצמית- חשבו איך אתם מתייחסים לקשיים של הילדים שלכם/ של חבר או חברה טובים. האם אתם נוזפים בהם שאין להם עתיד או שאתם מגלים חמלה? הבנה של הקושי ועידוד להמשיך? נהגו כך גם בעצמכם. הגבול בין חמלה לויתור עצמי הוא דק ביותר. איך מבחינים? איך נדע אם אנחנו סתם מוותרים לעצמנו או שאנחנו מתייחסת בחמלה לקושי? מתחברים לעצמנו קצת יותר. מקשיבים פנימה. אני לא אתן פה 10 צעדים לחיבור לעצמך, אבל אגיד שזה אפשרי, ושיש מה לעשות כדי לגרום לזה לקרות.
אין פה קריאה לבינוניות.
יש פה קריאה לקבלה ואהבה של מה שיש כבסיס הפורה ביותר לשינוי מאוזן ולשביעות רצון מהחיים בכללותם, גם מהחלקים שלא תשנו לעולם.
יש פה קריאה לחמלה ואהבה עצמית ולהבנה שהבסיס לשינוי הוא קבלה של נקודת ההתחלה בה אתם נמצאים עכשיו.
כן, אני יודעת, זה נשמע כמו פרדוקס. אם אקבל את המצב כפי שהוא, למה שאשתנה?
אז אני רק אציע שתחשבו על חבר או חברה שמקבלים אתכם בדיוק כפי שאתם. ועל חבר/חברה/ב/ או בת משפחה שלא מקבלים אתכם כפי שאתם. לטובת מי תסכימו להשתנות? להתאים את עצמכם? להשתפר?
כל שינוי מתחיל מקבלה עצמית. כל שינוי מתחיל מקבלה של המצב הקיים.
ואם קיבלתם את המצב הקיים ולא נעתם אל עבר שינוי- כנראה שזה מספיק טוב בדיוק ככה! מהו התחום בחייכם שאתם לא מנסים לשפר ומרגישים בסדר עם זה?