top of page

אושר זבל

עודכן: לפני 4 ימים

או: מה כל כך מעניין בלצפות באיש מנקה שטיח?


אני לא יודעת מה גרם לאינסטגרם לטרגט אולי לסרטונים האלה, אבל משום מה התחילו להופיע לי בפיד סרטונים קצרים של...


ניקוי שטיחים!


כן!

רואים שטיח מלא בבוץ, שכמעט אי אפשר לראות את הצבעים והצורות שלו, ואז מופיע איש במגפי גשם עבות ומשתמש בזרם מים בלחץ גבוה ושוטף את השטיח ביסודיות.אחרי השטיפה הראשונית, הוא מפזר סבון ומשפשף את השטיח היטב באמצעות מטאטא רחב בעל סיבים קשיחים. שטיפה נוספת מפנה את הסבון עם שאריות הלכלוך. בשלב זה הוא הופך את השטיח וחוזר על התהליך בצד השני, עד שכל האבק עוזב את השטיח והשטיח בוהק בצבעים מרהיבים ומזמין לשבת עליו ולשחק עם הילדים.


מספר שבועות מצאתי את עצמי צופה בסרטונים האלה.

כל פעם שטיח אחר, כל פעם מתודה קצת שונה לניקוי.

וככל שצפיתי בהם נוספו עוד, וכמו שאלגוריתם יודע לעשות- הסרטונים שנוספו היו יותר מלהיבים ויותר אקסטרימיים (כן כן, יש אקטסרים גם בתחום ניקוי השטיחים!)


באיזשהו שלב שאלתי את עצמי למה אני צופה בסרטונים האלה?!

הרי אין לי אפילו שטיח אחד בבית,

ואין לי שום כוונה לעשות הסבת מקצוע נוספת לכיוון ניקוי שטיחים.

הצפייה הזאת לא מלמדת אותי משהו חדש,

או פותחת בפני עולמות תוכן מרתקים.


אז למה??


הסיבה היא שהצפייה הזאת היתה ניקוי ראש רגעי.

לרגע אחד לא לחשוב על כל מה שאני רוצה להספיק להיום,

לרגע אחד לא לחשוב על המלחמה,

לרגע אחד לא לחשוב על מה שמטריד אותי,

לרגע אחד להתנתק ולנקות את הראש עם משהו לא קשור לכלום בזמן ששטיח מתנקה איפשהו בעולם אל מול המצלמה.

 

ד"ר רנגן צ'אטרג'י קורא לניקוי הראש הזה "אושר זבל" (junk happiness).

אושר זבל, כמו אוכל זבל (junk food), מספק הנאה רגעית, הקלה מהירה, מענה מיידי לצורך להתאוורר.


לכולנו יש אושר זבל שאנחנו פונים אליו כדי לאחלש את הקושי הבלתי נמנע שמביאים איתם החיים.זה יכול להיות יין, שוקולד, קניות אונליין, עישון או הימורים. אושר זבל מאפשר לשכוח את הדאגות שיש לנו כאן ועכשיו, אבל הוא גם גובה מחיר מהאושר הפנימי שלנו (core happiness).

כמו אוכל זבל- העניין הוא המינון.

אין פה כוונה שיש להמנע לחלוטין מ"אושר זבל".

הבעיה מתחילה שאנחנו מתחילים לפנות אל אושר זבל בתדירות גבוהה או שאנחנו פונים לפעילויות האלה לא לשם ההנאה הרגעית אלא כנסיון למלא את המחסור באושר פנימי.


ההבדל בין אושר זבל לאושר פנימי הוא בכוונה, מסביר צ'אטרג'י בספרו.

לשתות כוס של יין כשאנחנו יוצאים לבלות חברים זה לא כמו לשתות חצי בקבוק לבד כדי להפיג את הבדידות. זאת אמנם אותה הפעולה, אבל הכוונה היא אחרת.


אחת הדרכים להבדיל בין אושר זבל לבין אושר פנימי היא לבדוק איך אנחנו מרגישים כשאנחנו נזכרים בעצמנו עושים את הפעולה.כשאנחנו נזכרים בהתנהגות מסויימת שלנו (שתיית אלכוהול, גלישה ברשתות החברתיות, עישון, אכילת אוכל מושחת), האם זה מעלה התרגשות וממלא אותנו מחדש בשמחה או שזה מרגיש יותר כמו כיווץ, בושה וחרטה?


כמו שזלילת ארוחת המבורגר עם צ'יפס וקולה בודדת לא תחריב לכם את הגוף אחרי פעם אחת, גם צריכת "אושר זבל" לא תחריב את הסיכוי להרגיש טוב יותר ולהיות מחוברים לעצמכם ולאושר הפנימי.

אבל מה יקרה אם ארוחת המבורגר תהיה הארוחה הקבועה שלכם בכל יום לאורך שנים?

 

השתמשו בפוסט הזה כהזדמנות להתבוננות בפעולות שאתם עושים כשאתם מחפשים הקלה, שמחה או התאווררות מהמציאות.


בחרו בפעולות שמזינות את האושר הפנימי שלכם.

בילוי זמן משותף עם מישהו שאנחנו אוהבים, פעילות גופנית טובה, טיול בטבע, האזנה למוזיקה או קריאת ספר טוב יזינו את האושר הפנימי שלכם, כשהם נעשים ללא הסחות דעת ובנוכחות.

איך אתם מרגישים כשאתם נזכרים בפעם האחרונה שעשיתם אחד מאלה או פעולות עם אופי דומה?


אם הזכרון מעלה חיוך על פניכם- הפעולות האלה מזינות את האושר הפנימי שלכם, מחזקות אתכם נפשית ופיזית. עשו יותר מהם.


דווקא עכשיו,

דווקא בימים האלה,

בגלל ההבנה ותזכורות היומיות על כך שהחיים שבריריים וזמניים,

אפשרו לעצמכם חיים של חיבור טוב יותר לאושר הפנימי שהיה שם כשהייתם ילדים.

 

שתפו את הפוסט עם מישהו שהאושר הפנימי שלו חשוב לכם. ❤️



*הפוסט הוא חלק מפרויקט "שיר וספר", במסגרתו אני משתפת ברעיונות, כלים ונקודות למחשבה מספרי התפתחות אישית בתחומים שונים.

מטרת הפרויקט: להנגיש ולשתף תכנים ששינו את חווית המציאות שלי לטובה, וליצור דיון ער ומפרה בנושא כאן בבלוג ובקהילת לבנדר התפתחות אישית בפייסבוק. 


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page