או: איך לבחור שיחה פנימית מטיבה שתשפר את חווית המציאות שלך?

האם שמתם לב שיש לכם שיחה פנימית שרצה בראש כל הזמן?
תוך כדי הקפה של הבוקר
בזמן עבודה
תוך כדי נהיגה
וגם בזמן שיחות עם אחרים
ברוב הגדול של שעות הערות, רצה לה שיחה פנימית כזאת בתוך הראש, כל הזמן ברקע.
אז מה זה "שיחה פנימית"?
השיחה הפנימית היא סך המחשבות שלנו, והיא מתווכת בין העובדות האובייקטיביות שקורות סביבנו, לבין המציאות הסובייקטיבית שאנחנו חווים.
העניין הוא, שאנחנו מקשיבים רק לשיחה הפנימית.
אנחנו אף פעם לא מקשיבים, למשל- לאחרים.
במקום זה, אנחנו מקשיבים למה שאנחנו חושבים על מה שהם אומרים לנו.
כל דבר שנאמר לנו עובר דרך "מסננת" השיחה הפנימית שלנו, שמציעה פרשנות שנובעת מהמצב הרגשי שלנו, ומהשקפת העולם שלנו, וממערכת אמונות שאימצנו.
למשל- אם אחרי הרצאה חברה אומרת לי: "היה ממש מעניין"
מה שאני אקשיב לו יהיה השיחה הפנימית שתגיד: "איזה יופי, כנראה היה מעניין!"
או:
"היא סתם אומרת את זה מנימוס.. לא נראה שהיה לה מעניין"
או:
"נחמד מצידה שהיא מנסה לנחם אותי. אני יודעת שהיה נפילה הפעם"
או:
"זהו? זה כל מה שיש לה לומר? רק מעניין? איזו מחמאה פרווה.. לא מפרגנת החברה הזאת"
וכך זה ממשיך.
כל מחשבה כזאת תנבע מהמצב הרגשי שלי אחרי ההרצאה וממערכת האמונות שלי על עצמי, על טיב העבודה שלי ועל החברה.
כל שיחה פנימית שנבחר (וכן, אפשר לבחור אותה, אנחנו לא חייבים לתת לה לרוץ על אוטומט) תשנה את איך שנחווה את הסיטואציה. כלומר- תשנה את חווית המציאות שלנו.
העניין הוא שהרבה מאיתנו בכלל לא מתערבים בשיחה הפנימית.
אנחנו מקבלים אותה כעובדה,
כאמת אובייקטיבית.
הכרות ובחירה של השיחה הפנימית היא דרך מצוינת להתחבר לעצמנו, ולשפר את מה שאנחנו חווים כמציאות.
אבל המחשבות האלה... הן באות לבד!
נכון? 😉
אז אני לא בטוחה לגבי "לבד", אבל כן- הרבה פעמים המחשבות עולות ללא בחירה מודעת.
ומחשבות מסוימות, יעוררו אצלנו גם רגשות לא נעימים.
אחת הטעויות בהבנה של חשיבה חיובית היא ההנחה שצריך "לסלק" או להלחם במחשבות ורגשות לא נעימים.
שירלי נס ברלין מסבירה בספרה "עשר דקות גג", שההיפך הוא הנכון.
היא מסבירה שמאחורי כל מחשבה "שלילית" עומד רגש כמו פחד או כמיהה לאהבה, ומציעה שבמקום להלחם במחשבות השליליות שלנו, ניתן מענה לרגש שעומד מאחוריהן.
כך היא כותבת בספרה:
"אין באמת רגשות חיוביים ורגשות שליליים. יש רק רגשות.
כל הרגשות לגיטימיים ומקובלים, גם אלו שנעימים לנו וגם אלה שפחות.
אם נפסיק לקרוא לרגשות 'שליליים', אולי נוכל לאפשר להם לחלוף במהירות רבה יותר בלי להשתקע בתוכנו."
שירלי מציעה בספרה 3 דרכים להתמודדות עם מחשבות ורגשות לא נעימים:
1. ביטוי והכרה בניגוד להדחקה והתעלמות
2. קבלה בחמלה בניגוד לכעס וטינה
3. ניווט הלאה עם הקול החיובי בניגוד להשתקעות בתוך הרגש/מחשבה המפוחדים
ומדגימה את השיחה הפנימית שהיא ממליצה לבחור כך:
"רוצה לארח את המשפחה בשבת אבל מציפות אותך מחשבות של "בחיים לא אצליח להכין ארוחה לכולן, בטוח לא יהיה טעים"?
ביטוי והכרה – אני מפחדת. זו פעם ראשונה שאני עושה את זה.
קבלה בחמלה – זה בסדר לפחד. אני נהדרת כמו שאני ויש בי גם פחד.
ניווט הלאה עם הקול החיובי – אני עומדת להצליח בדרך שלי, ועכשיו אתחיל את הסלטים... או אחפש מסעדה שעושה משלוחים. גם טוב."
שיחה פנימית כמו ששירלי מציעה נותנת מקום לרגשות הלא נעימים, במקום לנסות לסלק אותם, מביאה קבלה וחמלה למצב, ורק אז בוחרת במחשבה חיובית שהיא גם ריאלית וגם מקדמת.
שיחה פנימית כזאת תשפיע על כל החוויה במקרה הזה של אירוח המשפחה,
וכשהחוויה תהיה רכה ומטיבה יותר עבורינו, נוכל גם להיות יותר נוכחים עם האורחים, להינות יותר, ומשם גם הדרך לשיפור היחסים עם האורחים גם היא סלולה.
מעין כדור שלג כזה של טוב שהגרעין שלו הוא בחירה מטיבה של מה שאנחנו אומרים לעצמנו בראש.
אני מזמינה אתכם לשאול את עצמכם או לבדוק בזמן אמת- איך נשמעת השיחה הפנימית שלכם כשאתם ניצבים מול קושי?
וכמובן לנסות לאמץ את המתודה של שירלי ולחזור לספר מה קרה 😉
ואגב, שירלי נס ברלין, כן, ההיא מהספר ואני נפגשנו לשיחה והדרכה על חשיבה חיובית בתקופות של שינויים. פה ניתן לצפות ללא עלות
Comments