או: מהם שלושת הפרמטרים שצריך לקחת בחשבון כשרוצים ליצור שינוי?
אם היית יכול ליצור לעצמך הרגל חדש בלחיצת כפתור- איזה הרגל היית בוחר?
רבים מאיתנו נאבקים שנים כדי להפסיק הרגלים לא רצוים כמו אכילת יתר, עישון ושתיית אלכוהול,
או להטמיע הרגלים חדשים כמו פעילות גופנית, קריאה, יצירת קשרים חברתיים ועוד.
בספר "Switch" מסבירים צ'יפ ודן היט', ששינוי התנהגות מורכב משלושה פרמטרים.
הם משתמשים באנלוגיה המתוארת בספר " The Happiness Hypothesis "מאת ג'ונתן היידט שלפיה בתוך כל אחד מאיתנו שוכנים פיל ורוכב.
הרוכב הוא החלק הרציונלי/ החושב שלנו (אם תרצו- הראש),
והפיל משול למרכיב הרגשי (הלב).
נניח שהחלטנו להטמיע הרגל חדש- אכילה בריאה יותר.
הרוכב (הראש, החלק הרציונלי) מגדיר את היעד ומתכנן את הדרך.
הוא אוסף מתכונים, לומד על ערכים תזונתיים של מזונות שונים, ומגדיר פרמטרים להצלחה (למשל משקל יעד או רמות כולסטרול בדם).
אולם את הפיל (הלב, החלק הרגשי) זה לא ממש מעניין, ואחרי יום קשה, שיחה מבאסת עם בן הזוג או עימות עם הבוס הוא מחפש נחמה והולך הישר אל המזווה, ולא, הוא לא הולך להנביט את העדשים מהמגירה השמאלית. הוא ניגש הישר אל מדף השוקולדים..
מה קורה כשהרוכב רוצה להגיע למקום אחד והפיל למקום אחר?
ברור לכולנו שהפיל הולך לנצח.
הוא פשוט.. חזק יותר.
והופ! חלום התזונה הבריאה נגוז עד לרבעון הבא.
החלק הרגשי שלנו (הפיל) תמיד יעדיף את התמורה המיידית (שוקולדים מהמזווה) לעומת התמורה ארוכת הטווח (כולסטרול בטווח הבריא), וכך הרבה הרגלים רצויים לא מוטמעים בחיינו, כי הרוכב פשוט לא מצליח להחזיק את הפיל על המסלול.
רגע לפני שאנחנו זורקים את כל האשמה על הפיל הלא ממושמע שחבוי בתוכנו חשוב להבין שגם הפיל נחוץ לשינוי הרגלים.
העולם הרגשי שלנו מספק את המנוע, את האנרגיה והתשוקה להשיג ולהגיע אל המטרה, ולכן אם נרצה לשנות הרגלים, נצטרך לגרום לרוכב ולפיל לעבוד יחד.
אנשים שהחלק הרגשי שלהם כבוי וראש (החלק הרציונלי) שלהם עובד שעות נוספות נוטים להתקע במחשבות ורעיונות ולא להצליח לנוע אל עבר היישום.
אנחנו צריכים את שניהם, את הרוכב ואת הפיל.
הפיל מספק את האנרגיה, והרוכב את התכנון.
ועכשיו- בדיקת קשב.
בתחילת הפוסט הזה כתבתי שכדי להטמיע התנהגות חדשה יש לתת מענה ל... כמה פרמטרים?
דינג, דינג, דינג!
נכון! שלושה!
אז יש לנו את הרוכב ואת הפיל. מה הרכיב השלישי?
לפי צ'יפ ודן היט' הרכיב השלישי שיש לתת עליו את הדעת הוא – הדרך!
כלומר- הסביבה שבה אנו חיים.
אם נמשיך עם דוגמאת התזונה הבריאה, "לעצב את הדרך" יהיה לדאוג שהשוקולדים שהפיל מצא בקלות במזווה יאוכסנו במדף פחות נגיש, או בכלל לא יכנסו הביתה.
כלומר- להסיר מכשולים מהדרך ולנטרל אותם כך שלא יגררו אותנו בקלות להתנהגות הלא רצויה.
דוגמא טובה לזה ניתנת בספר של ד"ר שירלי הרשקו- תזונה קשובה שבו היא מסבירה למה 95% מהדיאטות נכשלות, ומציעה שכדי לאכול בריא יותר עלינו: לשנות את סביבת האוכל שלנו (ולא את עצמנו), לשים את האוכל הבריא במקום נגיש ולזכור כלל פשוט- מה שנכניס הביתה--> יכנס גם לגוף! כלומר, לסלול את הדרך ככה של"פיל" לא יהיה קל לסטות מהמסלול שתכנן עבורו הרוכב.
זה לא פוסט על דיאטות או על תזונה בריאה.
זה פוסט על הרגלים והתנהגויות רצויות ולא רצויות.
אז בפעם הבאה שתרצו להפסיק הרגל שלא מטיב איתכם או להטמיע התנהגות חדשה, זכרו לתת מענה לשלושת הרבדים:
1. לרוכב- צרו תכנון בהיר של היעד והגדירו הדרך אליו.
2. לפיל- דאגו למענה ואיזון רגשי והתמלאו במוטיבציה ואנרגיה לטובת השינוי (איך עושים את זה?- בפוסט נפרד 😉)
3. לדרך- שנו את הסביבה כך שתכוון אתכם ללכת במסלול הרצוי עבורכם.
חשבו על הרגל חדש שניסיתם להטמיע בעבר ללא הצלחה
איזה חלק היה חסר?
מה תוכלו לעשות אחרת בפעם הבאה?